בנימין נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת – החייבת, על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירב כפיר מיום 24.11.10 בתיק הוצל"פ 01-99257-40-5.

2.בהתאם להחלטתי מיום 7.12.10, צירפה המבקשת את החלטת כב' הרשמת מיום 24.11.10 הואיל וזו לא צורפה לבקשת רשות ערעור שהוגשה מטעמה.

3.המבקשת טוענת שהיא מערערת על החלטה מיום 24.11.10.

בהחלטה מיום 24.11.10 לא נפל כל פגם. ונראה מתוכן הבקשה כי המבקשת מערערת, למעשה, על החלטה קודמת שניתנה ע"י כב' רשמת ההוצל"פ ביום 16.11.10 במסגרתה קבעה כב' הרשמת כי "החייבת תעתור בבקשה זו רק לאחר שתעמוד בצו התשלומים במשך 5 חודשים".

בהחלטות כב' הרשמת מחודש נובמבר 2010 לא מצאתי כי ניתנה החלטה בדבר הגבלת רישיון הנהיגה של החייבת.

בהחלטתי מיום 30.12.10 ביקשתי מהחייבת להמציא לעיוני החלטת כב' הרשמת ממנה עולה, כי חלה הגבלה על רישיון הנהיגה שלה; ועד כה לא הומצאה לעיוני החלטה שכזו.

4.המבקשת טוענת בבקשה שבפני כי כב' הרשמת טעתה כשלא ביטלה את המגבלות על חידוש רישיונה של המבקשת על אף היותה חייבת מוגבלת באמצעים, כי אין בהחלטתה כל הגיון וכל תועלת לנושים והיא פוגעת במבקשת שלא לצורך ונגרם לה נזק בלתי הפיך.

המבקשת מציינת כי היא מוכרת ע"י המל"ל כנכה בשיעור של 100% לצמיתות והינה סובלת ממחלות רבות (כגון סכרת ועודף משקל). היא זקוקה לרכב לצורך הליכה לבדיקות רפואיות להן היא זקוקה מידי יום ואחיה מעמיד את רכבו לשימושה. המבקשת מציינת כי משקלה הכבד מונע ממנה להתהלך באופן רגיל ועקב העדר יכולת כלכלית אינה יכולה לקחת מוניות.

5.משיבים 3, 4, 6, 8, 14, 18, 19, 30 הודיעו לביהמ"ש כי הם מותירים את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת ביהמ"ש.

6.משיבה 24 מציינת כי היא מותירה את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש, יחד עם זאת לטעמה, אין מקום להיעתר לבקשה הואיל והמבקשת לא מקיימת באופן שיטתי את החלטות ראש ההוצל"פ. כן מציינת המשיבה כי לא צורפו לבר"ע מסמכים רפואיים, מסמכי המל"ל והעתק רישיון הרכב בו עושה המבקשת שימוש לצורך נסיעותיה לטיפולים רפואיים.

7.משיבים 1, 13, 17 ו – 22 מתנגדים לבקשה.

משיב 1 בתגובתו לבקשה טוען כי בנסיבות המקרה אין מקום להתערב בהחלטת רשם ההוצל"פ רק מהטעם כי ההגבלות גורמות אי נוחות למבקשת, שהרי אלו האמצעים שהעניק המחוקק למערכת האכיפה כדי לגבות חובות. לטענת המשיב, היענות לבקשה נוגדת את תקנת הציבור ותרוקן מתוכן את כל סמכויות מערכת האכיפה, במיוחד בנסיבות המקרה, כשמדובר במבקשת ששמה ללעג את החלטות רשם ההוצל"פ ואת החלטות בימ"ש מחוזי במשך השנים. עוד טוען המשיב כי בהחלטותיו, רשם הוצל"פ עשה איזון הוגן וראוי בין אינטרס המבקשת לאינטרס הנושים לקבל את כספם וכן לקח במניין שיקוליו את תקנת הציבור ואת האינטרס הציבורי.

משיב 13 טוען בתגובה לבקשה כי המבקשת לא צירפה תצהיר לאימות טענותיה ומסמכים רפואיים המעידים על מצבה הבריאותי.

הגשת הבקשה מהווה ניסיון לעקוף את החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 16.11.10, כאשר המבקשת אינה עומדת בתשלומים שנקבעו.

המשיב מציין כי ההגבלה שהוטלה על המבקשת היא אמצעי להטלת סנקציות על בעל חוב המשתמט מתשלום חובותיו והסרת המגבלה תחזק את ידה לא לעמוד בצו התשלומים.

משיב 17 בתגובתו לבקשה טוען כי מדובר בחייבת בעייתית ולא אמינה, שהיה לה תיק איחוד שבוטל בשנת 2007 עקב אי עמידה בתשלומים שהושתו עליה ע"י כב' ראש הוצל"פ והמשיב טוען כי מיד לאחר ביטול ההגבלה במשרד הרישוי, תמשיך החייבת לא לשם דבר בתיק האיחוד ותיק האיחוד יבוטל.

זאת ועוד; המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה מן הטעם כי עולה מן הבקשה שהחייבת מסוגלת להחזיק רכב ולממן את הוצאותיו.